linked in

שלח פרופיל עכשיו >

ההרשמה נקלטה

בהצלחה!

העובדים הנודדים

20/04/2018 11:46:53
העובדים הנודדים

חילופי עבודה תדירים הם הנורמה בקרב עובדי הייטק, הסיבה המובילה לעזיבת מקום העבודה: קידום והתפתחות מקצועית ורק 18% מהמשתתפים עזבו בתחושה חיובית של מיצוי - תוצאות הסקר בנושא החלפת מקום עבודה שנערך בקרב כ-500 עובדי הייטק

תודה רבה לכל המשתתפים והמשתתפות בסקר שלנו: "למה מחליפים מקום עבודה?". סה"כ השתתפו בסקר 504 איש ואישה (356 גברים, 148 נשים), שעובדים בתחומי ההייטק (מפתחים ומפתחות, בודקים ובודקות, אנשי ונשות UI ו-UX וכו'), 265 מתוכם בגילאי 40-31. להלן תוצאות הסקר המלאות. לא במקרה בחרנו לכנות את הסקר "העובדים הנודדים", זוהי אחת המגמות הבולטות שעולות מהתוצאות והיא מעלה שאלות כמו: האם הצרכים של העובד הנודד שונים מאלה של עובד שמשתקע במקום העבודה? והאם לחברות כדאי להשקיע יותר בשימור עובדים? צוות התוכן שלנו קרא בהנאה רבה את תשובותיכם על שאלת הבונוס "איך תראה סביבת העבודה בעוד 50 שנה?" דיסטופיות,כיסאות משרד מעופפים, שכפולים דיגיטליים ואיך אפשר בלי, רובוטים שיחליפו אותנו:) אגב, בניגוד לרוח האימה שלרוב שוררת על שיח הרובוטי בשוק העבודה, רובכם דווקא "מחבקי רובוטים", ורואים בהם דבר חיובי, כי הם ישחררו אותנו ממטלות משמימות ויפנו לנו את הזמן להנאות החיים. אחרי התלבטויות, בחרנו את חמש התגובות הזוכות, וכמובטח, נשלחו שוברים בשווי 150 ש"ח לזוכים. לתשובות הזוכות גללו מטה.  

למשרות תוכנה במיטב הסטרטאפים בארץ ובעולם - שלחו קורות חיים או פרופיל לינקדאין

כמה פעמים החלפת מקום עבודה בחמש השנים האחרונות?

חילופי עבודה תדירים הם הנורמה בקרב עובדי ההייטק: 58% החליפו מקום עבודה פעמיים ומעלה בחמש השנים האחרונות, ולרבים מהם (כ-52%) כבר הייתה הצעת עבודה קונקרטית כשעזבו את מקום העבודה

כמה פעמים החלפת מקום עבודה

על פי תוצאות הסקר, חילופי עבודה תדירים הם כבר הנורמה בקרב עובדי ההייטק בישראל: 58% מהמשתתפים בסקר החליפו עבודה 2-3 פעמים ואף יותר בחמש השנים האחרונות, ורבים מהם (52%) כבר קיבלו הצעת עבודה חלופית, כשעזבו את מקום העבודה. הנתונים משקפים מגמה עולמית: כמחצית מהמשיבים בסקר 2018 של אתר Stack Overflow החליפו עבודה פעם אחת לפחות בשנתיים האחרונות. "נתונים די מדהימים", אומרת מרב  לייפר, מנכ"לית see.V, "כשחושבים על ההשקעה הגדולה כיום בגיוס עובדים ועל כך שתמיד יש זמן הכשרה מסוים, כך שאם העובד/ת עוזב/ת את החברה תוך זמן קצר יחסית - החברה מפסידה. חשוב לזכור שגם העובדים משלמים מחיר על חילוף תדיר של מקומות העבודה, כי הם משקיעים יותר זמן בתהליכי הסתגלות למקומות עבודה חדשים ופחות זמן בביסוס העמדה שלהם במקום העבודה. כמו כן, עם הזמן וההתבגרות, עולה הצורך ביציבות ובביטחון, והחילופים התדירים של מקומות העבודה מערערים את תחושת ההביטחון."  

האם כשעזבת כבר הייתה לך הצעת עבודה חלופית?

הצעת עבודה חלופית 

למרבית העובדים (52%) כבר הייתה הצעת עבודה קונקרטית כשעזבו את מקום העבודה, או שהם כבר התחילו לבדוק אפשרויות אחרות (30%). הנתונים האלה מתיישבים עם הנתונים לגבי העלייה המתמשכת במה שמכונה בז'רגון המקצועי "מועמדים פאסיביים". הכוונה למועמדים שאינם מחפשים עבודה חדשה באופן פעיל, ואף טוב להם במקום העבודה הנוכחי שלהם, אבל עדיין הם בוחנים במקביל כל הזמן הזדמנויות חדשות, שיובילו לשיפור התנאים. למשל, לפי סקר 2017 של אתר 62.1% Stackoverflow  מהמועמדים בתחומי התוכנה שייכים לקבוצה הזאת.

מה הייתה הסיבה המכרעת לעזיבה?

הסיבות המובילות לעזיבת מקום  העבודה הן: קידום והתפתחות מקצועית (35%) והנהלה ותרבות ארגונית (27%). רק 17% מהמשיבים בחרו בשכר והטבות כסיבה המכרעת לעזיבת מקום העבודה

סיבת העזיבה

התוצאות דומות לתוצאות שהתקבלו במחקר שערך מכון גאלופ, לפיהן קידום והזדמנויות זו הסיבה המובילה לעזיבת מקום העבודה (32%) ושכר והטבות נמצאת במקום השני (22% מהמשתתפים). לדברי לייפר: "אוהבים להאשים את דור המילניום בחוסר יציבות, פינוק, אופורטוניזם וכך הלאה. אבל באותה נשימה אפשר לטעון כי זהו דור שאפתן שאוהב ללמוד, להתקדם ולהתפתח - וזה חשוב לו יותר משכר או הטבות אחרות. אולי המשמעות היא שחברות צריכות להשקיע יותר במתן הזדמנויות לעובדים ללמוד, להתפתח ולהתקדם. זה בהחלט מתיישב עם מחקרים שנערכו לאחרונה, למשל, פייסבוק ערכה מחקר בנושא שימור עובדים, ואחת המסקנות הייתה שחברות צריכות להשקיע יותר מחשבה בעיצוב מקום העבודה בהתאם לשאיפות ותחומי העניין של העובדים. כמובן, כל דבר צריך להתבצע בצורה שתתאים גם לצרכים של החברה."

איזה משפט מתאר הכי טוב את תחושותיך בפעם האחרונה שעזבת מקום עבודה?

רק 18% מהמשתתפים עזבו את מקום העבודה בתחושה חיובית של מיצוי. הרוב חשו שהעבודה לא מציעה להם אופק מקצועי (36%) או שלא מעריכים אותם מספיק וזה בא לידי ביטוי ביחס ו/או בשכר (21%)

כיצד הרגשת כשעזבת 

גילינו הבדלים משמעותיים בין תחושותיהם של הגברים שעזבו מקום עבודה לבין תחושותיהן של הנשים. הרבה יותר נשים חשו שלא מעריכים אותן מספיק והדבר בא לידי ביטוי ביחס אליהן במקום העבודה ובשכרן. בקרב הגברים התשובה הדומיננטית (39%) הייתה: "הרגשתי שהעבודה לא מציעה לי אופק מקצועי ואני עומד במקום", ולאחריה בפער גדול (18%): הרגשתי שלא מעריכים מספיק וזה בא לידי ביטוי ביחס ובשכר." לעומת זאת, בקרב הנשים: שתי התשובות היו דומיננטיות כמעט באותה מידה (29% לראשונה, 28% לשניה). רק מעטים באופן יחסי עזבו את מקום העבודה בתחושה טובה של מיצוי והערכה למקום העבודה.

האם המנהלים יכול לעשות משהו על מנת לשכנע אותך להישאר בעבודה?

32% מהמשתתפים: לא ניתן היה לשכנע אותי להישאר במקום העבודה, כי הרגשתי שאין לי לאן להתפתח. זאת הייתה התשובה הדומיננטית גם בקרב הגברים (36%), לעומת זאת התשובה הדומיננטית בקרב הנשים (33%) הייתה: "כן, להציע לי שכר גבוה יותר ו/או קידום.

שימור עובדים

על פי הנתונים יש למנהלים סיכוי גדול יותר לשמר נשים כעובדות, מאשר גברים. התוצאות האלה מתיישבות עם התוצאות של הסיבה המובילה לעזיבת מקום העבודה. כאמור, נשים עוזבות יותר בגלל חוסר הערכה ושכר נמוך, ואלה דברים שמקום העבודה יכול לשפר, וכך לשכנע אותן להישאר.  "גיוס עובדים חדשים זה חשוב, אומרת לייפר, "אבל במציאות בה עובדים בהייטק מחליפים עבודה כל שנה וחצי - חשוב גם לשים דגש על שימור עובדים. זאת עוד סיבה שבשלה כדאי לחברות הייטק, גם מבחינה כלכלית, להשקיע מאמץ גדול יותר בגיוס ובשימור נשים."

איפה את/ה רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

מרבית המשיבים: בעוד חמש אנחנו נמשיך להתפתח בתפקיד הנוכחי (41%), נתקדם למשרה ניהולית (31%), או נקים סטרטאפ (15%). רק 13% סבורים כי הם יעזבו את תחום ההייטק. אבל התמונה משתנה כאשר בוחנים את תשובות הגברים מול הנשים: 23% מהנשים סבורות כי הן תעזובנה את תחום הייטק, זאת לעומת 9% בלבד בקרב הגברים.

עתיד מקצועי

כמו כן, 33% מהגברים רואים את עצמכם בתפקיד ניהול בהייטק בעוד 5 שנים - ואילו בקרב הנשים הנתון הוא 23% בלבד. "זה ידוע שהפערים בין גברים לנשים בהייטק עדיין משמעותיים, אומרת לייפר, ובניגוד למה שנוטים לחשוב הפערים לא נוצרים רק כי מעט נשים באופן יחסי לומדות מקצועות טכנולוגיים, אלא גם בשל כמות הנשים שבוחרות לעזוב את תחום ההייטק. למשל, על פי מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד 41% מהנשים שעובדות בתחומי ההייטק עוזבות, זאת לעומת 17% בלבד בקרב הגברים. אגב, חוקרת אמריקאית בשם קיירן סניידר ערכה מחקר בקרב 716 נשים שעזבו את עולם ההייטק, רובן ציינו את סביבת העבודה המפלה כסיבה העיקרית לעזיבת העבודה."

האם יש לך אופק ובטחון תעסוקתי בקריירה?

רוב המשתתפים אופטימיים ביחס לעתידם המקצועי: 41% חשים ביטחון בקריירה בהווה וחשים ביטחון שזה יהיה כך גם בעתיד. 14% העידו כי אין להם ביטחון בהווה, אבל הביעו אמונה כי מצבם ישתנה לטובה בעתיד.

באופן לא מפתיע גברים חשים יותר בטוחים בקריירה מאשר נשים: 23% מהנשים ציינו כי אין להן ביטחון בקריירה בהווה, זאת לעומת 10% בלבד בקרב הגברים. "בסך הכל התוצאות האלה משקפות תפיסת עולם חיובית ואופטימית, וקיבלנו תוצאות דומות גם כאשר המשתתפים ענו על השאלה הפתוחה: איך ייראה מקום העבודה בעוד 50 שנה?", אומרת לייפר, ויתכן שהדבר משקף את המעמד החזק באופן יחסי של עובדי ההייטק ככלל, ובפרט אנשי תוכנה, בשוק העבודה. למשל, הם כלל לא מאוימים מהשתלטות של רובוטיקה ובינה מלאכותית, ואפילו מחכים לכך שהאוטומציה תיקח מהם את החלקים הפחות מעניינים בעבודה. גם במקרה הזה, המגמה היא עולמית. על פי סקר אתר Stack Overflow  - מפתחים הם אופטימיים לגבי האפשרויות שמציעה בינה מלאכותית."

כיצד תראה סביבת העבודה בעוד 50 שנה? התשובות הזוכות

דיסטופיה: תאגידי הענק יהפכו למדינות לאום, המזרח יהיה שייך לעליבאבא והמערב לאמזון (תשובתו של אביאל שרי)

"לאחר המלחמה בין תאגידי ענק למדינות: במידה והמדינות מנצחות, אז תהיה מלחמה גרעינית ביניהן: איראן, רוסיה צפון קוריאה וארה"ב, ובעוד חמישים שנה נעבוד בסביבה של חוטבי עצים באנטרקטיקה כלומר לא יישאר כלום ואם יישאר - אז זה יהיה ללא שום הגיון. במידה והתאגידים ינצחו, הם יירשו את מקומן של המדינות, ויהפכו לסוג של הגדרה חדשה ללאום - ואנשים ייוולדו, יחיו וימותו בשייכות לתאגיד, וכך לכולנו יהיה לאום HP או אפל, המזרח יהיה שייך לעליבאבא והמערב לאמזון." 

עתידנות עם אופטימיות קלה: נוף בהנפשה, כולנו סייבורגים ורובוט שף שמכין אוכל מאבקה (תשובתו של נדב ממן)

"בכניסה למשרד תהיה מקלחת אשר מורידה מהעובד את הנשורת הגרעינית ששוררת בחוץ ובתוך המתקנים במקום חלונות יהיה טפטים מונפשים. המחשבים יהיו חלק אינטגרלי מגוף האדם, בחדר האוכל רובוט שף יכין אוכל מאבקה, המותאמת לצרכים הביולוגים של האדם אבל עם טעם משתנה ומלצר רובוט יגיש את האוכל. לא יהיו טלפונים בכלל וכל התקשורת תתבצע דרך המחשב."

הקול בראש 1, הגרסה האפלה: במקום לשבת על כיסא ניכנס לסרקופגים והמידע של החברה ייטען ישירות למוח (תשובתו של אופיר)

"איזה סביבת עבודה? הכל יהיה בראש שלנו... ניכנס לחלל ענקי, בתוכו יש שורות של סרקופגים. כל אחד נכנס לסרקופג שלו, וברגע שהוא נסגר כל המידע של החברה ייטען לתוך המוח שלנו. נתקשר בצורה וירטואלית, כל מחשבה שלנו תתורגם לסוג של אנרגיה שתעבור לנמען, שם היא תתורגם מחדש ותטען למוח שלו. הסרקופג גם יטפל בנו, יאכיל אותנו, יספוג את הצרכים שלנו, וככה לא נצטרך לצאת להפסקות. מאוד יעיל ומגניב, וקצת מפחיד."

הקול בראש 2, הגרסה הרכה: הכל מתרחש במוח ואנחנו והעבודה קשורים בקשר רגשי עמוק (תשובתו של יוני)

"הכל יהיה מבוסס קריאת גלי מוח (EEM): תקשורת, עבודה משותפת וכתיבה תעשה דרך המחשבה ולא דרך המקלדת. אנחנו נהיה מחוברים לחברות ולפרויקטים בצורה הרבה יותר אינטנסיבית, וממש נרגיש כל פרויקט ופרויקט שאנחנו עושים. זה לא נשמע אופטימי במיוחד, אבל מי חשב לפני עשרים שנה שנהיה מחוברים 24/7 עם מכשיר שתלוי בקצה היד. לפחות זה יהיה יותר נוח:)"

משרדים מודפסים בתלת ממד, והיפוך: עובדים בבית, ומקום העבודה הופך למקום מפגש עם קולגות ובילוי לשעות הפנאי (תשובתו של אליאב עוזרי)

"בניינים, ובכלל זה משרדים, ייבנו על ידי מדפסות תלת ממד, וניתן יהיה להעביר אותם ממקום למקום בצורה נוחה יותר, ששומרת על איכות הסביבה (כמו לגו). נעבוד יותר שעות מהבית, המשרד יהיה מקום הרבה יותר מזמין. אנשים יגיעו למשרד כדי להחליף מידע עם אנשים אחרים ופחות לעבוד. מקומות העבודה יידרשו לשמור על איכות הסביבה ולתת מענה אמתי לכל הצרכים של העובדים. וכך, מקום העבודה יהפוך למקום שבו אנו מבלים את הזמן ולא עובדים."

 

 

 

 

 

 

 




חזרה לבלוג >      חיפוש משרות >